יום ראשון, 20 בינואר 2013

איך לא לעשות שיווק....


חלום שלי לעבוד בשיווק. במה שאני עושה באינטרנט, בד"כ יש לי רעיונות טובים וחלקם מצליחים, ואפילו מאד.  מצד שני, תמיד רציתי לעבוד בשיווק, בזמנו אפילו הייתי במספר רעיונות עבודה, אך לצערי ללא הצלחה.
אחד מהסיבות – חוסר ניסיון.
כן, נניח שאלה שיושבים במחלקות שיווק למיניהם בעלי "ניסיון רב", אבל אני אוהב גם למצוא באגים בשיווק, ולצערי או שמחתי כמות שלהם פשוט ענקית.
לדוגמא – לפני כמה שבועות קיבלנו הביתה פלייר של איזה סופר עם מבצעים. עד עכשיו הכל בסדר, ואפילו היו שם מצבעים די טובים....אבל כאשר אפילו רציתי לבדוק איפה הוא נמצא, הסתדבר שהסניף הכי קרוב בחיפה, כאשר אני גר בפ"ת....מה הגיון? קשה לדעת. בזבז נייר וכסף.

או דוגמא אחרת – עברתי מכללית למכבי. כעבר כמה שבועות אני מקבל SMS ממכבי – "ברכות על הצטרפותך למכבי, אם תהיה מעניין להצטרף לשירותים משלימים תיצור איתנו קשר....". רבותיי עם כל הכבוד, בן אדם שהרגע עבר קופת חולים קודם כל מעוניין במידע על תהליך המעבר, על מרכזים הקרובים וכו. שירותים נוספים זה טוב, אך לא ברגע זה. הרבה יותר נעים היה לקבל SMS ש"דואג" לך, לפחות איזה לינק למידע.
בSMS השני הייתי שולח שאלה "האם הכל בסדר?", האם תהיה מעניין לקבל פרטים אצל נציג שירות.
ואולי בSMS השלישי הייתי מציעה שירותים נוספים. אני בטוח שאחוזי המרה בשרשרת כזאת היו פי כמה יותר גבוהים.

יום ראשון, 6 בינואר 2013

בפראג


בחוץ גשם, קריר ואפור.
זה ממש לא כיף לשבת במשרד, זה לא הכי כיף לטייל ולהסתובב.
אבל מצד שני אני זוכר את הטיול שלנו לפראג.
בסה"כ מזג אוויר היה טוב, אבל בכל יום בשעה כזאת או אחרת היו כמה שעות של גשם קל או סתם רוח חזקה או סתם גשם חזק.
כן, אפשר להסתכל על זה שלילי ולהגיד שזה פגע בטיול, כן אולי בגלל גשם הזה לא הפקנו לראות עוד איזה אטרקציה או עוד איזה בית של מישהו.
אבל בגלל הגשם, כל פעם היינו נכנסים לאיזה בית קפה, לדגומה קפה סלאביה המפורסם בפראג היינו מזמינים שוקו חם עם איזה טרמיסו המהמם שלהם והכל היה הופך לכיפי, מתוק וטוב.
ובסיכום ה"הפסקות" האלו הם זה שזוכרים מהטיול, הם אלו שהוסיפו המון לטיול.

יום שבת, 29 בדצמבר 2012

למה ככה?


כנראה אצלנו במדינה מושגים כמו "התחשבות", "עזרה לזולת", "ערבות הדדית", וחלילה "אהבת הזולת" הפכו סופית למילות גנאי ורדיפה אחרי כסף החליפה הכל.
סבתא שלי מספר ימים נמצאת בבית חולים ובסופ"ש אחרון נסעתי לבקר אותה.
סיפורים על קפה ב10 ₪ וחניה שעולה הון בבתי חולים הפכו כבר להגדה. אך לי אישית זה ממש לא נותן שקט. האם נהנהלות של בתי חולים הם אנשים סאדיסטים, חולי נפש ורודפי בצע?
האם בית חולים זה מקום בילוי כמו נמל תל אביב או יד אליהו שבאים לשם להעביר כמה שעות בכיף?
למה חניה בבית חולים בנהריה עולה 20 ₪? אם מישהו יכול להסביר לי אני אשמח.
הרי אנשים באים לשם ברוב המקרים כי קרוב שלהם חולה, כי הוא בעצמו חולה. אז במקום לעזור לו, ללכת לקראתו עוד מנסים לגנוב ממנו וכמה שיותר. יש אנשים שבמשך חודשים באים לשם. אז מה עושות הנהלות – באות הרבה לקראת במקרים ומוכרים כרטיסיות למיניהם – כנו כמה כניסות ביום ב25 ₪ או 4 כניסות מ30 או 40 ₪. יענו אם חלילה קרוב משפחה שלך נמצא בבית חולים תשלם מאות שקלים רק על חניה. למה? כי הם סאדיסטים ושונאי אנשים!
ואם לא מספיק בכך – הרבה אנשים חונים בנהריה "ליד הכביש" – במקום חניה מסודר או סתם ליד הכביש. אז מה עשו סאדיסטים מהנהלת בית חולים – פשוט סגרו את המעבר.
האם לא צריך להיות תנאי ראשון למשרות כמו ניהול בתי חולים התחשבות, עזרה, ערבות הדדית?
אני באמת לא יודע לאן נגיעה בקצב כזה!

יום ראשון, 23 בדצמבר 2012

לא משחקים עם לקוחות


שיעור זה בחסות ובהכוונה של שופרסל-דיל היקר (בכל מובני המילה)

האמת הפסקתי להיות לקוח של שופרסל לפני כמה שנים. פעם היינו עושים את כל הקניות שלנו בשופרסל, אך כאשר הם הפכו לרשת היקרה בישראל, הפסקנו לעשות בא קניות שבועיות ורק מדי פעם המשכו לקנות בא, אבל המשכנו, עד יום חמישי אחרון (20/12/12).

ב19/12 קיבלתי SMS משופרסל שבגלל שאני חבר מועדון מגיעה לי הנחה של 50 ₪ בקניה מעל 200 ₪. אמרתי שאולי שווה לנסות. באתי לחנות, עשיתי קניה. כבר במהלך הקניה שמתי לב שמחירים הם הרבה יותר גבוהים מכל רשת אחרת. אך בגלל הנחה המשכתי לעשות קניה.

כאשר באתי לקופה וקופה הדפיסה לא 200 ₪ אלא 251 נתתי מספר שקיבלתי בSMS , אך קופאית אמרה שאין לי הנחה. המשכנו לקופה ראשית ושם קיבלתי אותה תשובה – לשאלתי מה עושים, תשובתם הייתה מדהימה – אין מה לעשות, תשלם, תתקשר למועדון, אולי, בהדגש על אולי, תקבל זיכוי.

באותה שנייה השארתי את העגלה שלי ליד קופה ראשית. ואני ממש לא מתכוון לבוא עוד פעם לרשת זאת.

בשיווק יש כללים שלקבל לקוח חדש עולה 2 או 5 (ממש לא זוכר J)דולר, לשמור לקוח קיים עולה דולר ולהחזיר לקוח מאוכזב עולה 10 דולר (סתם פרופורציות, אבל אמיתיות). אז לדעתי אותי הם לא יצליחו להחזיר גם ב1000 דולר.
ובסך כל אני בחור צעיר, שהייתי יכול לעשות אצלם עוד אלפי קניות. אבל בגלל שטות מוחלטת שלהם ואי רצון לעזור של מנהלי משמרת בחנות הם עיבדו עוד לקוח, שבנוסף להכל מפיץ את הסיפור ברשת.
אז מסכנה – תזהרו מהנחות של שפורסל!!!

וגם המשכתי אחרי זה לרשת אחר (בכוונה לא מציין שמה, שלא יחשבו שיש כאן עניין של פרסומת). המשכתי עם אותה רשימת קניות ו"הפתעה" - אותה קניה יצא לי הרבה יותר זול.

אז שופרסל היקר – תשמיכו לבזבז מיליונים על פרסומות ומלחמות שלכם ברשתות אחרות. תשמיכו לזלזל בלקוחות קיימים שלכם, מקווה שכולם יעזבו אותכם.

יום חמישי, 20 בדצמבר 2012

כמה מיליפ על בזיליקום!


כנראה כולכם מכירים את הירק הריחני זה מהמנות איטלקיות מסורתיות – בזיליקום.
אני בטוח שיש כאלה שאוהבים אותו יותר, יש כאלה שאוהבים אותו פחות.
אני הכרתי את הבזיליקום באחד מהמנות שאשתי הכינה לפני כמה שנים. האמת בהתחלה לא התלהבתי במיוחד. אך עוד מנה ועוד מנה עם ירק ריחני זה, פיתחתי אליו רגישות חיובית מסוימת, התחלתי לחבב אותו.
אך כאשר אשתי התחילה לבשל מנה איטלקית מסורתית – פסטה עם עגבניות שלמות, שמן זית והרבה בזיליקום פשוט התאהבתי בו.
וכרגע אני מוסף בזיליקום בהמון מנות.
לדוגמא היום הכנתי חביתה – חביתה מאד פשוטה, אך הוספתי לתוכה כמה עלי בזיליקום וזה הוסיף המון!
לפני כמה ימים עשינו טוסט – טוסט די "מסורתי" – גבינה, רוטב פיצה, עגבניות, אך כמה עלי בזיליקום הוסיף לטוסט זה משהו נוסף, מיוחד במינו.
המלצה שני – תנסו, תנסו את הירק – יתכן מאד שמאד תתלהבו מתוצאות, כמוני...

יום רביעי, 19 בדצמבר 2012

התחלות חדשות


לכולם שלום!

את הכניסה שלי לעולם האינטרנט עשיתי לפני 6-7 שנים. מאז יצא לי לעשות הרבה דברים חדשים ומעניינים באינטרנט – הקמתי אתרים, בלוגים. השתתפתי בפורומים רבים, הייתי פעיל באתרים רבים. אך ככה יצא שכל זה עשיתי ברוסית. וכרגע החלטתי שמאד מעניין אותי לעשות דברים דומים גם בעברית.
נכון יש לי מלא שגיאות כתיב ואני מראש מתנצל.
אך אני מקווה שבכל זאת תוכן בבלוג שלי יהיה מעניין ואיכות של התוכן תעלה מעל כמות שגיאות הכתיב.
אני אכתוב כאן פוסטים על אקטואליה. על כלי תקשורת ותפקידם. על חינוך וילדים.
וגם המון על טיולים, צילום, אוכל ואהבה

מקווה שבלוג שלי יהיה מעניין עבורכם!